קפה עם לבנדולה | 2

ברוכות הבאות לקפה עם לבנדולה.. פרק שני! 🙂

אז קיבלתי מלא שאלות באינסטה לענות עליהן בפרק של היום, אבל בחרתי כמה בודדות, כי לא נראה לי שיש למישהי כוח לחפירות בסופ״ש זה.

״כמה זמן יש לך את הבלוג בעצם?״ ״איך ומתי החלטת לפתוח את הבלוג?״ ״מי אחראי לגרפיקה היפה בבלוגך?״

הרבה שאלות על הבלוג! 🙂 אז ככה, פתחתי אותו חודש אחרי שחזרתי מניו יורק בשנת 2012, ופרסמתי באותו יום 2 פוסטים, הראשון כתבתי על מה לעשות בניו יורק, אם בא לך לקרוא.. לחצי כאן, והשני על מה שקניתי (כמה שהכל השתנה, הצילומים והסגנון הכללי- זה כיף לראות) נורא רציתי לכתוב על זה כדי להשאיר את הזיכרון חי איפשהו, כי הזיכרון שלי די חלש, אין לי הרבה מקום פנוי במוח מתברר 🙂

בנוגע לגרפיקה, אני קניתי תבנית שהתאימה ב 90% למה שחיפשתי, את כל שאר הדברים אני עשיתי, כמו הלוגו, כל הבאנרים הקטנים שנמצאים באתר (ובפייסבוק)- זה אני!

״מה הוא יעד חלומותייך?״

יש לי הרבה! אפילו כתבתי על זה פוסט שלא פירסמתי עדיין (כי לא בטוחה שזה מעניין מישהו) אבל אחד המקומות שכתבתי עליהם בפוסט הלא מפורסם הזה, הוא באנף אלברטה קנדה, מה יש בבאנף קנדה? הרבה טבע, ירוק, הרים, אגמים, מפלים, תצפיות נהדרות, יערות, מעיינות חמים, אני מצרפת סרטון קצר שמצאתי ביוטוב שמראה (רק חלק) ממה שיש לבאנף להציע, ואני הייתי רוצה לנסוע דווקא בחורף, כי שיש שם שלג והכל נראה פשוט קסום יותר!

״מה המותגים האהובים עלייך מחו״ל?״ ״באיזה חנויות את אוהבת לקנות?״

חייבת להגיד שאין לי ממש מותג אהוב, אבל.. יש לי אובססיה קלה (שקר! אובססיה כבדה) עם המותג הביגוד שאזן sezane, אני גולשת באתר שלהם כל יום, ממלאת את הסל קניות, לוחצת על ״חשבון״ ואז סוגרת את המסך! וחוזר חלילה, לפעמים אני תופסת את עצמי גולשת שם ואז אני מבינה שאני צריכה למצוא חיים, כי תלכס אני לא רואה את עצמי מבזבזת 120 דולר על חולצה, והם גם לא עושים משלוחים לארץ וזה אומר להיעזר בחברת שילוח ואז להוסיף עוד 20 דולר.. כבד משהו, אבל אני חוששת שזה יקרה מתישהו, שיבוא יום ואני אפול! כי הכל (אבל הכל!) יפה בעיניי! אין לי הרבה מצבים שאני אומרת ״הלוואי שהייתי עשירה״, זה כמעט ולא קורה- עד שאני גולשת באתר שלהם, ולפעמים אני אפילו מנסה לשכנע את עצמי שאני יכולה לעשות את זה! ״אולי לא תקני כלום כל החודש, ואז תוכלי לקנות פריט אחד- כל חודש!״ ואז שנייה אחרי אני אומרת ״ביץ׳! תרגעי ותתרחקי מהמסך מהר!״

בארץ, אני קונה בעיקר במנגו וזארה, לפעמים אני מוצאת משהו גם ברנואר ואפילו בטוונטיפורסבן- הפתיעו אותי החורף הזה.

״איפה את רואה את עצמך בעוד חמש שנים?״

אני יודעת שתמיד מעודדים אותנו לשים מטרות ולוח זמנים וזה, אבל אני חייבת להגיד שאני לא עושה את זה, בכלל, מבחינתי יש רק את היום, ואני לא מתכוונת לזה בקטע שאנטי וחסר אחריות, אלא כי אני באמת לא יודעת (אף אחד לא יודע!) מה יקרה מחר, או בעוד שנה, היו לי הרבה תוכניות שהייתי צעירה יותר וקיבלתי זבנג לפנים, לחיים יש את הדרך שלהם, וצריך לזרום איתם כמיטב יכולתנו, אבל.. כמובן שתמיד צריך לשאוף לטוב ולדברים טובים, נגיד הייתי שמחה לקנות בית, בעוד כמה שנים, והייתי מאוד שמחה אם הבלוג יהפוך למשהו ממש גדול ומצליח, אולי יהפוך אפילו למקור הכנסה..? אבל אין לדעת- וזה דווקא נחמד.

XOXO

דנית