קפה עם לבנדולה | 1

ברוכים הבאים ל״קפה עם לבנדולה״ פרק ראשון 🙂

אז עשיתי שאילתה וסקר קטן, אם אתן רוצות שאני אשתף אתכן במחשבות שלי על העניין הזה שנקרא חיים/ דברים מעניינים שראיתי ברשת/ המלצות ועוד, וואלה הרוב בחרו ״כן!״ סופר מרגש, אז מה יש לנו היום את שואלת? קחי לעצמך קפה/תה, שבי לך בנוחות וקבלי:

קיבלתי 2 שאלות מהקוראות של הבלוג, ואני הולכת לענות עליהן, כי זה רלוונטי לכל תחומי החיים- ואגב, אם יש לך שאלות אליי, לכי על זה , כי את תקבלי תשובה! 🙂

״ איך החלטת ביום בהיר אחד לשים מלא תמונות שלך בבלוג, אחרי ששנים לא גילית לנו את פנייך?״

אז ככה, עשיתי חושבים עם עצמי, והחלטתי להשאיר מאחורי את כל השיט שאני אומרת לעצמי, החלטתי להפסיק להמציא לעצמי תחרישים הזויים בראש רק כי אני מפחדת, ותירוצים ו״מה יגידו״ (למי אכפת מה יגידו? שיגידו!) לא אשקר, בהתחלה זה היה מביך לאיזה שנייה, ואז שוב עשיתי חושבים עם עצמי, והגעתי למסקנה שאין לי שום סיבה להיות מובכת/ להתבייש, כי אני לא עושה שום דבר רע! נהפוכו, אני מאתגרת את עצמי, וזה משהו שכל אחת צריכה לעשות, כי אם את לא מאתגרת את עצמך ומנסה (אף על פי שזה לא קל) לצאת מגבולות הנוחות שלך, את תדרכי במקום, וזה לא כיף!, ואגיד לכן יותר מזה, אבדתי לא מעט עוקבים בגלל התוספת הזאת לבלוג, אבל לא אכפת לי! אני מחוייבת לעצמי לעשות מה שעושה לי טוב, ואם עושה לי טוב לשים תמונות שלי נקרעת מצחוק… אז אני אעשה זאת 🙂

אני יודעת שאת גם מעצבת גרפית, אני רוצה לשמוע יותר על זה!

יש המון מה להגיד על עיצוב גרפי, אבל אני אספר לכן סיפור שקרה לי לפני כמה שנים, שרק התחלתי בתחום, כי יש לו מוסר השכל, אז ככה.. הסגנון שלי בעיצוב תמיד היה מאוד מנימליסטי ונקי, ובעקבות זה הגיעה אליי לקוחה שרצתה שאעצב לה ברושור לפרוייקט ״מאוד גדול ויוקרתי״ , קבענו להיפגש (היא הגיעה באיחור של 40 דקות) ואז היא הסבירה לי מה היא רוצה בכללי, הבנתי מייד כי זה בדיוק הסגנון שלי, תוך כמה דקות כבר היה לי בראש רעיון שלם, ואז התחלנו…הטעות הראשונה שלי הייתה, שלא הגבלתי בסקיצות, רק כי מאוד רציתי לרצות את הגברת, אבל אם אתן מעצבות גרפיות, הגבלה כזו או אחרת היא חשובה! בכול אופן..כל פעם שהייתי שולחת לה סקיצה הייתי מקבלת למחרת מייל שהכותרת תמיד הייתה ״לנשום לפני קריאה״ ואז הייתי פותחת את המייל ומגלה שמחכה לי ספר שלם לקריאה, שבסופו קיבלתי עוד 40 תמונות ״השראה״ מפינטרסט, שכל תמונה שונה לחלוטין, ובסגנון אחר לגמרי, וממקום מנימליסטי הגעתי למצב שאני רק מוסיפה עוד ועוד אלמנטים וצבעים ורעש- כי זה מה שהיא רצתה, בסופו של דבר הגענו למשהו שהיא אהבה, ואחרי שלושה ימים של שקט, היא שוב שלחה לי מייל ואמרה לגנוז הכל כי היא לא מרוצה, וככה התחלנו שוב..(והסאגה הזו קרתה 3 פעמים).

אחרי תקופה מסויימת קיבלתי ממנה מייל שאומר שהיא רוצה להפריד כוחות, כי היא מחפשת משהו אחר (שזה בסדר גמור! ואפילו הוקל לי) אבל לא הספיק לה, להגיד שהיא מחפשת משהו אחר, היה לה צורך גדול מאוד להשפיל אותי, היא כתבה שהיא מאוד מעריכה את העבודה שלי ואת הניסיונות הרבים שלי, אבל פשוט אין לי את מה שדרוש כדי לעצב, אני לא כישרונית מספיק, ובטח לא מספיק טובה לפרוייקט כזה ״גדול ויוקרתי״, שפשוט אין לי את מה שצריך, אבל היא מאמינה שהמקצועיות שלי תעזור לי בדרך (וואו תודה!), לא אמרתי כלום, עניתי בצורה מנומסת ואחלתי לה בהצלחה.

זה שבר אותי, במשך חצי שנה לא הסכמתי לקבל שום פרוייקט, ואני באמת ובתמים האמנתי שאין לי את זה, שאין לי את הכישרון הדרוש כדי להצליח במקצוע הזה, התעלמתי מכל האנשים שהיו מרוצים ושקראו לי כישרונית, נצמדתי לדעה של אישה זרה ומאוד לא מאופסת על עצמה, ורצתי עם זה, לקח לי זמן להבין שלא הייתי צריכה לקחת את זה כל כך אישי ולדפדף הלאה, ועד היום כל פעם שנכנס לי פרוייקט עיצוב כזה או אחר, מקונן בי החשש שאני לא אצליח, זו ממש עבודה עצמית.

אז מה המוסר השכל פה את שואלת? אל תתנו לאף אחד לרדת עליכן, תענו בחזרה! והבחירה לשמוע את השלילי מול החיובי כי נטו אבל נטו שלנו, אי אפשר לרצות את כולם וגם לא צריך! לא כולם יאהבו אותכן, ולכל דוש יש דעה, חובה לסנן ולא לתת לזה להשפיע עליכן גם לא לשניה, כי זה בזבוז אנרגיה!

אגב, הברושור הזה יצא כמה שנים (!!!!) אחרי, בעזרת מעצב אחר, וזה היה מאוד אבל מאוד דומה למה שאני עצבתי בהתחלה, הסקיצה הראשונית ששלחתי, לפני שהיא שגעה אותי ולא נתנה לי לעשות את העבודה שלי! אז עוד מוסר השכל? חוזה עבודה מסודר! 🙂

אם יש משהו שאני אוהבת לראות שאני טסה לחו״ל זה ספריות (ומכולת, אבל זה סתם מוזר), קראתי כתבה על כל הסיפריות שכדאי לבקר בהם ברחבי העולם, הכי גזור ושמור- לחצי כאן

התיבות תכשיטים ומעמדים מהאתר של ווסט אלמס נותנים לי חיים – לחצי כאן

אם יש לך מטבח קטן,  זה הסרטון (הקצרצר ביותר) שאת צריכה לראות, כי יש שם 7 טיפים לאחסון/סדר – לחצי כאן

איך להכין את הצ׳אי המושלם, מתכון מהבלוג המושלם של טה-דה! – לחצי כאן

חייבת להמליץ על הפוסט צילום של תמר מבלוג ״הדוניסטית״, רכשתי את המצלמה שהיא כתבה עליה (הראשונה) ואני סופר אבל סופר מרוצה!- לחצי כאן

עד כאן להיום, מקווה שאהבת את התוספת החדשה לבלוג, שיהיה סופ״ש נעים

xoxo

דנית